הכנה למבחני המיון של היחידות המיוחדות
פנה עכשיו קיבלת זימון לאחת מהיחידות המיוחדות? טל: 077-5540217

גיוס לצבא רק לאחר גיל 20.

בסעיף ההגדרות של חוק שירות בטחון לצה"ל מצויות שתי הגדרות שמהן נגזרת תחולתו.
ההגדרה "מיועד לשירות ביטחון" מתייחסת לכל אזרח או תושב קבע שטרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 16 וחצי ומעלה, שטרם התייצבו לשירות ביטחון, ולא קיבלו פטור משירות ביטחון מחמת גיל. אזרחים ותושבים אלה הם האנשים שניתן לקרוא להם לרישום ולבדיקה לפני גיוס לצה"ל.
גיל 16 וחצי? למה לא מיד אחרי הבר- מצווה? ישר מהכותל ללשכת גיוס.

קראו את חוק שירות ביטחון של מדינת ישראל והבינו עד כמה עתיק החוק הזה.

חוק עתיק ולא מוצדק כיום:
חוק שירות בטחון לצה"ל מ-1949, נקבע בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם דוד בן-גוריון כראש הממשלה הזמנית ב-31 במאי 1948. סעיף 2 לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שירותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית".
מצב חירום הוכרז עוד קודם לכן ועודו בתוקף.
חוק זמני???? הגיע הזמן לשנותו.

היתרונות להעלאת גיל הגיוס רבים:
באפשרות החדשה, נפתח למלש"בים אופק שירות רחב ואחר לחלוטין. והיכולת שלהם להתמודד עם עומסים שכליים ורגשיים שונה לאין ערוך מהקיימת.
להעלאת גיל הגיוס ישנן השלכות נפלאות אחרות, חיילים בוגרים, שקולים ומשכילים יותר, מה שיפחית בטעויות אנוש, ויעלה את רמתו של צה"ל (וזאת במידה והללו המתנדבים ליחידות המובחרות יידרשו להמשיך ללמוד ולהתפתח עד הגיעם לגיוס).
ההשלכות החברתיות גם הן עצומות. ראשית, יותר אקדמאים מנוסים יוכלו להשתלב בחברה מיד עם תום שירותם הצבאי. שנית, היום, הנושא "החם" של גיוס בני הישיבות, שלטענת נציגיהם טרם השלימו את לימודיהם, וכעת יוכלו להשתלב בקלות במערכת הצבאית מאידך, בקרב הצבאי ובקרב הציבור שנושא בנטל כיום תהיה תתפתח הבנה וסבלנות היות וגם הם מתגייסים בגיל 21.

מועמדים רבים, אשר נושרים בתהליך המיון או כלל אינם מגיעים אליו, נפסלים לא בגלל יכולותיהם בעתיד לתפקד כטייסים, אלא, בגלל החלטה שרירותית משנת 1949 שעל פיה, המיון הצה"לי מתחיל בגיל 16 וחצי.
זאת ועוד, על סמך מחקרים חדשים, מסתמן שהתנהלותו של הנער המתבגר יכולה לנבוע מנוירוביולוגיה ולא מהשתוללות של הורמונים כפי שהיה מקובל לחשוב עד עתה. דבר זה שם בסתירה את התפיסה הרווחת שהצבא יחנך ויאפס אותם, שמסגרת צבאית תועיל להם.

המוח האנושי בגיל 18 עוד לא בשל למלחמה!!
מבחני המיון לצבא, איכותיים ככל שיהיו, פשוט אינם יכולים להתמודד עם התנודתיות של כל מלש"ב.
לא בכדי, מעטים מידי מתקבלים לקורס הטיס לדוגמה. השיקול על קורס יקר וארוך עומד בעינו. בהחלט יש מקום לתהליך מיון מורכב ומשוכלל. אולם, אני טוען, שרק מעטים מצליחים לעבור את המבחנים הללו כי רק הם בעלי הבגרות המנטלית שהגיעה לרמה המתאימה הנדרשת מאדם בוגר ולא מאדם שטרם השלים את התפתחותו.

דווקא בגיל 17-18 , כאשר הנער/ה מגדירים את זהותם מבחינות רבות ובלי שליטה הם חווים תנודתיות רבה במצבי הרוח, ברגשות ובהתפתחותם הפיזיולוגית, הם נדרשים להיבחן באשר לאישיותם וליכולותיהם לשנים הקרובות.

בחוגים רחבים הולכת ומבשילה ההכרה שיש לדחות את גיל הגיוס ולאחרונה הוקמו מסגרות שונות כהכנה לגיוס המבקשות להתמודד עם הפערים האלה, שגזר הטבע. הקביעה שנעשתה ב"חוק שירות בטחון" לגילו של המתגייס לשירות בטחון אינה מתאימה ואינה מועילה. כיום, הגיל המינימלי להגדרה "מיועד לשירות ביטחון" הנו - 16.5 וגיל הגיוס עומד על 18. זאת אומרת שבגיל 17 נבחן ילדכם אודות הכישורים שלו והיכולות שלו, ועל פי זה הצבא מבקש לשבצו לתפקידים.

ההצעה לדחות את גיל הגיוס לצבא, תאפשר למועמדים להצליח יותר בתפקידם היות ויביאו כלים קוגניטיביים איכותיים שככל הנראה לא באים לידי ביטוי בשנים בהם מרבית משרתי שירות חובה נדרשים לשרת. הרווח יהיה לכל הצדדים הנוגעים בדבר.

חמש פונקציות עיקריות שבגילאים קריטיים אלו של נערים ונערות בני 17-18 עדיין בשלבי פיתוח הנם:
• לארגן את הידע ( למשל, ללמוד תכנים רבים ומורכבים ולשלוף אתם בעת הצורך)
• לעשות תוכניות (לתכנן מה אני רוצה לעשות בשנים הקרובות)
• לשפוט (קבלת החלטות)
• להביא לידי סיומת תהליכים קוגנטיביים.
• לפתור בעיות.

דווקא בחור בן 18 נמצא בשלב קריטי, שבו הוא בונה ומייצב את הכישורים המתאימים לו, שישרתו אותו במהלך חייו הבוגרים. בגיל זה המוח מחווט מחדש בקליפת מוח הקדם חזיתית. זהו האזור שמאפשר תפקודי מוח מורכבים הנדרשים לביצוע משימות רבות שמבוגרים נדרשים להם. מבוגרים אמרנו?? חיילים. גם חיילים.

רבים מהמועמדים לשירות בטחון טרם השלימו את התפתחותם הקוגניטיבית. סביר להניח, שלו היו נבחנים ונדרשים להתמודד עם קשיים ולחצים שכיום נדרשים בנים 18 להתמודד איתם, בוודאי היו עושים זאת בהצלחה רבה מאשר שלוש שנים לאחר מכן.
ההשלכות? יותר חיילים מיומנים, אחראים ושקולים. יותר כוח אדם איכותי לצה"ל, שהיום משחרר אותם בדיוק בשלב שהיה צריך לגייסם. החמצה גדולה בראייה מערכתית.

במחקרים שפורסמו לאחרונה נעשה שימוש בסורק תהודה מגנטית או בבדיקות MRI על מוחם של צעירים עולה בבירור כי חלקים של המוח ממשיכים להתפתח לאחר גיל התבגרות.
מתוצאות המחקרים עולה כי מוחות בוגרים צעירים ממשיכים לפתח חיווט לאונה הקדמית; שטחים אחראים למשימות קוגניטיביות מורכבות כמו עיכוב, תפקוד ברמה גבוהה ותשומת לב. ההנחה היא שתהליך זה נובע כתצאה משפע של חוויות חיים בבגרותינו כגון מבחני הבגרות בתיכון, השירות הצבאי, רכישת השכלה על תיכונית, תחילתה של קריירה, עצמאות ופיתוח קשרים חברתיים ומשפחתיים חדשים.

המוח שלנו ממשיך להתפתח...
האמונה שהמוח האנושי מפסיק להתפתח בגיל התבגרות מתבררת כשגויה. כיום, יש ראיות ברורות לכך, שלא כך הדבר. מחקרים רפואיים מראים בבירור, שבמוחם של נבדקים עדיין יש שינויים מבניים המתרחשים בתקופת בגרות צעירה 18-21. החומר הלבן הקיים במוח הוא למעשה החיווט של המוח. חומר זה מתחבר אזורים שונים כדי להקל על יכולות קוגניטיביות אז את החיבורים מחזקים ככל שאנו מתבגרים בבגרות צעירה.

עדיין אין תגובות

השאר תגובה